זיכרונות סבתא מניה: המסרק, הפונצ'יקי והמפגש המפתיע
זיכרונות סבתא מניה צפים ועולים ביום הולדתה: המסרק החום-ערמוני שליווה אותה תמיד, הפונצ'יקי המסורתיים בחנוכה, והדאגה האינסופית לנכדותיה הצבריות. היום, כשאני מוצאת את עצמי בתפקיד הדואגת, געגועיי אליה רק מתעצמים. סיפור על אהבה בין-דורית, זיכרונות ומפגשים מסתוריים שחוצים את גבולות הזמן.
ירושלים של פסיפס
"רחוב האגס אחד
מעל לחנות הירקות,
הבית ריק עכשיו
וחשופים הם הקירות,"
(אהוד בנאי)
התעוררתי עם השיר הזה מחלום, ואולי זה היה רק געגוע חריף.
גובלן
סבתא נוצה לא הייתה מסוגלת, פיזית, לנוח.כלומר לשבת בלי לעשות כלום? זה לא.לשבת, לראות אופרת סבון אינסופית ולסרוג שמיכת חורף בדוגמת טלאים מורכבת לכל אחד מנכדיה? סביר.אבל החוויה מוצתה במלואה רק אם במקרה איזו נכדה אירחה לה לחברה והיא יכלה לתמלל לה בו זמנית את המתרחש על המסך. למרות שהנכדה דווקא ראתה בעצמה שההיא נותנת […]
