חנינה מסטיגמות בחמלה | סיפור קצר
סיפור קצר מעולם הספר "חנינה"
מפגש לילי טעון במגרש החניה של כלא הנשים, בין שתי דמויות משנה אהובות, חושף פצעי עבר, שאלה של שיקום – ואפשרות קטנה לחסד.
מה קורה בסיפור:
סגן גונדר גלית אמסלם, מפקדת הכלא הקשוחה-אך-ההוגנת, רק רוצה להגיע הביתה.
אבל אסירה לשעבר שממתינה לה בחניון עם בקשה מפתיעה מאלצת אותה לבחור:
משפחה? תפקיד? או אנושיות?
"קול הנפץ החד של הזכוכית הנחית את גלית אמסלם בכאן ובעכשיו, ביעילות של דלי מי קרח.”
סגן גונדר גלית אמסלם, מפקדת הכלא הקשוחה אך האכפתית מ"חנינה", סך הכל רוצה להגיע הביתה כמה שיותר מהר, בסופו של יום עבודה ארוך ומורכב בכלא הנשים. אבל בחניון החשוך והריק, מחכה לה אסירה לשעבר עם הפתעה לא נעימה בכלל.
לקריאת המשך הסיפור –
ההשראה:
בקשת החנינה שפתחה את הלב:
"מבקשת חנינה מסטיגמה לילדי אסירים. שיהיו בטוב. רגיל ונוח גם כשאבא בבית וגם כשלא."
(אילה אלבאז)
החיבור לעולם הספר "חנינה", הדמויות הלא סגורות, והמציאות הישראלית – הציתו בי את הסיפור הזה.
השראה נוספת?
עדות מצמררת של מפקדת כלא לשעבר על אסירה שחזרה לכלא מרצונה, כי רק שם היא הרגישה בטוחה.
